<h1>או"ז הלכ' יו"ט סימן שנ"ז</h1>
<h2>דף לא.</h2>
[ביצה כ"ח ע"א] מתני' ר' יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד כלי או כנגד קופיץ פי' טבח שמוכר בשר במשקל אע"פ שאסור לשקול בליטרא דהיינו מעש' דחול מותר הוא לשקול כנגד כלי או כנגד קופיץ דהיינו סכין גדול דאיכא שינוי ולא הוי מעשה דחול וחכ"א אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר פי' אין משגיחין אין מעיינין, מאי כל עיקר נימא וחכמים אוסרין, אר"י אמר שמואל אפי' לשומרו מן העכברים אין נותנין אותו במאזנים התלויין ביתד גבוהה. א"ר אדא בר אבין והוא דתליא בתירטא דהיינו טבעת שתולין אותו בה כששוקלין דמיחזי כנותן שם לשם משקל. ר"ח ור"ש ברבי כשהיו שוקלין ביניהן בשר היו שוקלין אותו מנה כנגד מנה ביו"ט וכתב רבי' יצחק אלפס ולא קיי"ל כותייהו אלא כרבנן דאמרי אין משגיחין בכף מאזניים כל עיקר. ירושלמי [ה"ו] ר' חייא רובה ור"ש ברבי שקלו מנה כנגד מנה בבכור בד"א בחול אבל ביו"ט אסור ע"כ אין משגיחין בכף מאזניים כל עיקר ופליג אגמרא דידן דבעי למימר דביו"ט הוו שקלי. ואר"י אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול ביד, טבח אומן שיודע לכוין משקל כנגד משקל בידיו אסור לשקול ביד לאחוז הליטרא בידו אחת והבשר בידו אחרת ולכוין דבחול נמי כיון דאומן הוא בכך אורחיה בהכי ופירש ריב"א דוקא אומן היודע לכוין אבל הדיוט מותר. ואמר ר"י אמר שמואל טבח אומן אסור לשקול בשר במים, שיש לו שנתות וסימני' בכלי ונותן בו מים והסימנין מודיעין אותו כמה עולה המים למעלה בשביל (ישראל) [ליטרא] בשר כשמניח בכלי שכבר שיערו לכך. א"ר חייא בר אשי (אמר רב) אסור לעשות בית יד בבשר דהיינו נקב לאחוז בו אמר רבינא ובידא שרי כלומר לנקוב באצבעו דלאו דרך חול הוא כשמוכר בשר עושה [בו] בית יד ונותנו ללוקח להוליכו לביתו וביו"ט צריך לשנות ולעשות היכר שאין מקח וממכר מותר בו. א"ר הונא מותר לעשות סימן בבשר, שלא יחליפהו הנושא כי הא דרבב"ח מחתך ליה אתלת קרנתיה, כשהיה משלח הבשר לביתו היה רגיל לעשות כל חתיכ' בעלת ג' קרנים וכבר היו מכירין אנשי ביתו שזה היה סימן שלו.
